top of page

ABOUT | אודות

 

" אני זוכרת ימים ארוכים בהם ניסיתי להסביר ולא מצאתי מילים כדי לתאר מה עובר עלי.

אובדן היכולת לראות היה הדרגתי וכל כך כואב שאי אפשר היה למצוא את המילים. כל כך הרבה רגשות התערבלו בתוכי וכל שביב של אנרגיה זמינה תועל להישרדות.

רק בחברת חברים בעלי לקות ראייה הרגשתי מובנת. 

הצורך לחשןף את העולם שלנו, גם אם החשיפה קשה, ולשתף, נראה לי חיוני וחשוב. בעידן בו נעשים מאמצים רבים לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בחברה, חשוב לספר מה אנחנו מרגישים. החברה מתקשה להכיל אותנו בגלל חוסר ידע והבנה. הספר הזה נכתב כדי להסיר מחסומים שקופים, מהמקום הכי פשוט והכי כן שיש. "

לרכישת הספר:  betty.bebst@gmail.com | 054-6227447

 

 

קוראים כותבים

""סיימתי כעת את קריאת הספר.

התרגשתי מהקטעים המתארים את הסיפור האישי שלך. אלו קטעים שנגעו לליבי. נוגע ללב במיוחד היה התיאור של התקרית באמסטרדם...  ובכלל, ההבנה הזאת שמתרחשת אצל הקוראים במהלך הקריאה, של התהליך המורכב שעובר על אדם שמאבד את ראייתו: הבנה שבדרך כלל אינה מתרחשת מאליה. אני חושבת שביום-יום אנחנו לא מקדישים לכך מחשבה, לכל המשמעויות ולכל הפרטים קטנים כגדולים שאת פורסת בפירוט בספר.

הספר מאוד משמעותי ויעיל לאנשים שהקרובים להם מתמודדים עם תהליך של אובדן ראייה. מעבר לעצות מעשיות, יש בו הרבה אופטימיות, הומור ויצירתיות - שהם כולם חלק ממך."

ליאור גרנות, משוררת וביביליותרפיסטית.

 

"הספר הוא סימן דרך לקהילה מיוחדת, לסובבים אותה ולכל מי שמבין את החשיבות שבהבנת עולמם והאתגרים איתם הם מתמודדים. יותר מכך, הוא מלמד לא להיבהל, להתגבר על המבוכה ולדעת איך הכי נכון לסייע. הספר מטובל בהומור שמאזן את הכאב והקושי שמלווים את אובדן הראייה. אילו קראתי את הספר לפני שפגשתי את הקהילה המיוחדת הזו, היה לי קל יותר להתקרב ופשוט יותר להבין."

צפריר פזי, גמלאי שרות בטחון כללי וכיום מתנדב בקבוצת הרכיבה "כן ולא".

 

""בטי יקרה שלום רב.

סיימתי בשבת לקרא את הספר "מעט ולעט" לאחר שקבלתי אותו ביום חמישי האחרון.

כאבא לילדים עם לקויות וכמי שמלווה בספורט אנשים "מיוחדים", התחברתי מאוד גם להיבטים הרגשיים וגם לפרקטיקה של ההתמודדות. כאנקדוטה מצחיקה, לפני מספר שנים מצאתי את עצמי יושב על כיסא גלגלים כ 3 חדשים, כשרעייתי גלגלה אותי לבילוי במסעדה, המלצרית הצעירה פנתה לאשתי בשאלה " מה הוא ירצה לאכול ?" (באותו רגע חשבתי להתחיל לפזול ולרייר כדי להצדיק את ההתעלמות ממני...).

 

מניסיוני המועט בחיים – כולנו בעלי צרכים מיוחדים!

גם האנשים ה"רגילים" שמצליחים להסתיר זאת על פני השטח...

מאידך מי אני שאביע חוות דעתי והשוואות למול ההתמודדות היום יומית והאין סופית של מי שחי ומצוי במגבלה שאין לה תיקון... אני יכול רק לקבל ולהצטרף להמלצה של בטי להחליף רוחות מלחמה בשלום ולשמור על הומור בריא, וכן להביע את תקוותי שבעידן התובעני והתחרותי שמתואר בספרה של בטי יהיה מקום של הבנה וקבלה של האחר.

לבטי- על שהארת את עיני במובנים שונים - תודה! "

אבי גמסון, גמלאי של מערכת הבטחון. נשוי לתמר ואב לחמישה. מתגורר בקהילת שילוב. - 19 במאי 2015

"העברתי את הספר שלך לחברה שגדלה כל חייה עם אבא שהתעוור. היא הצטערה מאוד שלא קראה את הספר כשהייתה צעירה יותר. הספר שם בפניה את כל הטעויות שעשתה ושעשה אבא שלה והאיר את ילדותה באור אחר."

אבי דומושביצקי, מחבר הספר "פרד במנהטן"

 

"בטי יקרה,

קראתי את הספר בנשימה עצורה. כל כך הרבה דברים באו על מקומם, פתאום הבנתי את כל מה שלא ראיתי. תודה לך, תבורכי."

 

"בטי יקרה, קיבלתי אתמול את ספריך (אחד גם עבור אימי) בדואר, והתרגשתי ( עד דמעות) לקרוא אותו. קראתי אותו ׳בשלוק׳ אחד כמו שהילדים אומרים... הצלחת להעביר בכתיבה גלויה, אמיתית וברורה גם את חוויותיך וגם של הסובבים אותך.כבת לאב (הייתי בת 14) שעבר תהליך דומה לשלך (תוך שנה בערך הפך  עיוור לחלוטין) יכולתי להרגיש את שאבי עבר וגם להזדהות עם הילדים/בני הבית שלך... התאור שלך על חווית הרכיבה הוא ההוכחה לתזה שלי, אז אם במקרה קראת אותה, לכבוד הוא לי:) את אישה יפה (מבחוץ ומבפנים) אמיצה ומרגשת והסיפור/הספר שלך יכול ׳להאיר׳ ( כמה שהביטוי אבסורד בהקשר זה...) את דרכם של רבים". בהצלחה !!!! איה

 

"ישבתי היום אחה"צ וקראתי את הספר מעט ולאט די מהר. לא תיארתי לעצמי כמה קשיים יש בחייו של כמעט עיוור. נהנתי לקרוא את קטעי הקישור האישיים. נפלתי מהספה כשקראתי את הקטע על עוגת השוקולד וענן הקמח. שבוע טוב." עופר בראונשטיין

 

"בטי שלום, הספר כתוב בצורה מאוד ברורה, חלק מהדברים יישמתי (אני חושב) עד היום ,אשתדל יותר בהתאם להמלצות שלך.

כל הכבוד!!

שבוע נהדר, יעקב ברכה

 

"היי בטי סיימתי את הספר נהנתי למדתי דברים חדשים שישמשו עבורי ככלי עזר והתרגשתי מהדוגמאות האישיות שהבאת וכמעט הייתי על סף דמעות בחוויה שהיתה לך עם הילדים בארופה בעניין הניווט .גאה על הצלחתך." נורית וסר

 

"היי . קראתי את סיפרך ולא יכולתי להפסיק. אין ספק שכעת הנני מבין דברים אחרת ועל הדרך קיבלתי עוד מספר תובנות. קבלי את הערכתי הרבה על מי שאת. ובחיבוק גדול." איתן.

bottom of page